התמונות האלה בזכוכית איירו את סיפורי התנ"ך והברית החדשה בצבעים בוהקים ובאמנות גדולה. אפשר לטעון שקתדרה של ימי הביניים הייתה הבמה הגדולה ביותר לאמנות שאי פעם הייתה. אמני הויטראז' נדדו מקצה לקצה של אירופה ויצרו עבודות בזכוכית שהם עצמם יצרו במקום, עם סודות צביעה שהם לקחו איתם אל הקבר. רק היום תעשיית הזכוכית המודרנית מסוגלת לפענח את רזי הטכנולוגיות העתיקות האלה ולייצר גוונים שנעלמו בערפילי הזמן.
גם הסגנונות השתנו. מהימים החשוכים ההם, כאשר הידע האקדמי והאמנות טופחו על ידי הכניסה הקתולית בלבד, והנושאים היחידים המותרים היו סיפורי הדת, הויטראז' התפתח לכיוונים שונים. האמנות הקלאסית הסקולארי נכנסה לויטראז', והויטראז' יצא מהכנסייה. הוא עבר אל הארמנים של האצולה, לבתים המפוארים של העשירים, ולבניינים הציבוריים שהם בנו. סיפור הויטראז' שיקף את היסטוריה של אירופה. שינויים בדת, רפורמות בממשל, ומלחמות רבות שינו את הגישה לויטראז' או הרסו אוצרות אמנות רבות וביניהם ויטראז'ים אדירים. השימוש בויטראז'ים התמעט.
דווקא בימים אלה אנחנו עדים לרנסנס אדיר של האמנות העתיקה הזאת. האמנות המודרנית נכנסה לעיצוב הויטראז' ורעיונות אמנותיים חדשים, חופשיים ומרגשים מוצאים את ביטוייהם בו. טכניקות חדשניות מאפשרות לאמנים בני ימינו להתנסות באמירות מקוריות, ויצירות זכוכית שמבעיות הרגשות של דרור, מרווח וקלילות משלמות את האדריכלות המודרנית.
מול רקע זה יוצר בוב נצ'ין אמנות שכולה יצירת זכוכית וזאת בהבנה של המסורת ההיסטורית, בכבוד הראוי לה ובהתלהבות שנובעת מהבנה של לקחי האמנות המודרנית והתמסרות לאפשריות הטמונות בה.
התרשמו גם אתם מהיצירות השונות וגלו את העוצמה הקיימת באמנות הזכוכית. | 
)
